אלבר שרותי מימונית בע"מ נ' מוחמד

פסק דין

לפני תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבע בסך של 6,926 ₪ בגין נזק רכוש שנגרם לכלי רכבה כתוצאה מאירוע תאונת דרכים שבו היו מעורבים שני כלי הרכב ביום 23/11/08 .

הנתבע מצידו הגיש תביעה כנגד התובעת / נתבעת שכנגד בשל נזקים שנגרמו לכלי רכבו של התובע שכנגד בסכום של 14,031 ₪ .

פסק הדין, בתביעה ובתביעה שכנגד ניתן בזאת על דרך הפשרה, תוך ציון נימוקים בקצרה לאור הסכמת הצדדים.

הנהגים העידו ביחס לקרות האירוע, לטענת הנהג מטעם התובעת, הוא נסע בכביש לכיוון חיפה בנתיב השמאלי מבין שלושה נתיבים, כאשר הוא מבחין בכלי רכב שנוסע לפניו, מבצע עצירה פתאומית ולפיכך, הוא מאט ועובר לנתיב האמצעי כשהוא מבחין בכלי רכבו של הנתבע שנסע לפניו, בולם וסוטה באופן פתאומי לנתיב הנסיעה שלו וכך אירע אירוע התאונה.

הנהג מטעם התובעת העיד, כי חשש להשלכות אירוע התאונה, בשל העובדה שנהג במסגרת שירותו הצבאי ומשכך, ביקש להחליף פרטים ולעזוב את המקום.

הנהג מטעם התובעת אישר, כי חתם לנתבע על מסמך שבו הוא הודה ביחס לעובדה כי פגע בכלי רכבו מאחור וזאת הואיל וחשש מהנתבע ומשני האנשים הנוספים שהיו עימו בכלי הרכב באשר מדובר בבני מיעוטים.

יצוין, כי הנהג מטעם התובעת אישר, כי הנתבע ושני האנשים הנוספים שהיו עימו בכלי הרכב (אשת חיקו ואביו), חלילה לא הילכו עליו אימים.

הנתבע ואביו העידו ביחס לקרות האירוע, לטענת הנתבע אכן נסע בנתיב השמאלי ונעצר כאשר רכב שנסע לפניו נעצר, כתוצאה מפקק תנועה, וחרף העובדה כי נעצר במרחק סביר לפני כלי הרכב שלפניו, לא עלה בידי הנהג מטעם התובעת לבלום וכתוצאה מכך, פגע בכלי רכבו מאחור (בצד ימין אחורי).

אביו של הנתבע העיד תחילה, כי נסע בנתיב השמאלי ולאחר מכן, חזר מספר פעמים על כך שהנתבע נסע בנתיב האמצעי וכי בשום שלב, עובר לקרות האירוע לא ביצע סטייה לנתיב אחר.

אביו של הנתבע אישר, כי בנו בלם באופן פתאומי אחרי כלי רכב נוסף, מסיבה שאיננה ברורה ושניות לאחר מכן, חשו בחבטה בכלי רכבם בחלק האחורי וכך אירע אירוע התאונה.

הנתבע צירף לכתב התביעה שכנגד, חוו"ד ברם לחוו"ד לא צורפו תמונות מטעם המומחה ביחס לנזק שנגרם, למעט 3 תמונות שסומנו נ/1 ואשר צולמו ע"י הנתבע 1 (בחלקם אינם שייכים לאירוע התאונה נוכח מיקומם בכלי הרכב ).

עיון בחוו"ד מעלה, כי הנזק שנגרם לכלי הרכב בשיעור של כ- 8,500 ₪ מהווה 65% משווי הרכב ומשכך, הוכרז "אובדן להלכה".

עוד עולה, כי הנזק ממוקד בחלק האחורי במרכז כלי הרכב (מכסה מטען שבור מעל למספר הרישוי), פנס אחורי שמאלי תלוש וכל הפגוש האחורי אף הוא תלוש, כאשר דווקא הנזק, שככל הנראה אכן אירע, בצד הימני אחורי (כנף) אינו ניכר לעין בתמונות שצולמו כאמור ע"י הנתבע.

כאשר בוחנים את מכלול הנסיבות, נראה כי אכן כלי רכב נוסף- צד ג' שאינו צד להליך שלפני, אשר זהותו אינה ידועה, גרם לשני כלי הרכב שלפני לאירוע בכך שבלם באופן פתאומי בכביש שבו נסעו הנהגים במהירות, מבלי שהיה לכך כל צורך נראה לעין.

יחד עם זאת, בשאלת חלוקת האחריות בין הנהגים, כאשר אין מחלוקת ביחס לאופן ומוקדי הפגיעה בשני כלי הרכב, הרי שאז האשם המכריע לקרות האירוע רובץ לפתחו של הנהג מטעם התובעת אשר נסע מאחור ולטענתו "ראה את הנולד", לרבות לעניין העובדה שכלי הרכב של הנתבע 1 שנסע לפניו יעשה אף הוא את אותה פעולה של מעבר בין שני הנתיבים בשבריר שנייה, כך שכל חשיבות לא ניתן לייחס לסדר המעברים בין שני כלי הרכב , אם בכלל, בין הנתיבים לעניין שאלת האחריות.

מן המקובץ עולה, כי הנתבע 1 ככל הנראה לא היה ער לנעשה בכביש באותה עת ולא שמר מרחק מכלי הרכב שנסע לפניו ובלם בפתאומיות ומשכך, לא עשה כל אשר לאל ידו על מנת למנוע את אירוע התאונה ולפיכך, ישנה אחריות ואשם תורם בשיעור של 30%.

לעניין הנזק בכלי רכבו של הנתבע 1, יוער כי הדרך הראויה להוכחת הנזק הינה בדרך של הגשת חוו"ד לרבות התמונות המצורפות לה ע"י השמאי, אשר מסיבה שאיננה ברורה, לא צורפו ומשכך, העמדתי את הנזק, בטרם חלוקת האחריות, על דרך האומדן על סך של 6,500 ₪.

סוף דבר, הנני מורה בזאת לנתבעים לשלם לידי התובעת ביחד ולחוד סך של 2,100 ₪ בגין הנזק הישיר בצירוף הפרשי הצמדה מיום האירוע ועד התשלום המלא בפועל , אגרה בסך של 337 ₪ שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך של 300 ₪ כל אחד ושכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ + מע"מ .

ביחס לתביעה שכנגד, הנני מורה בזאת לנתבעת שכנגד לשלם לידי התובע שכנגד סך של 4,550 ₪ בגין הנזק הישיר בצירוף הפרשי הצמדה מיום האירוע ועד התשלום המלא בפועל, אגרה בסך של 337 ₪ , שכר בטלה עבור העדים שאינם בעלי דין בסך של 300 ₪ כל אחד ושכ"ט עו"ד בסך של 1,200 ₪ + מע"מ.